Berakhoth
Daf 2a
בְּעֶרֶב שַׁבָּת רָאָה כוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה פָּטוּר. שְׁנַיִם מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. שְׁלֹשָׁה מֵבִיא חַטָּאת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת רָאָה כוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה 2a מְלָאכָה מֵבִיא חַטָּאת. שְׁנַיִם מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. שְׁלֹשָׁה פָּטוּר.
Traduction
Si le vendredi soir, à la vue d’une étoile, on travaille encore, on n’a pas transgressé le Shabat; s’il y en a 2, on doit offrir au temple l’expiation du doute (Lv 5, 17); s’il y en a 3, on doit offrir le sacrifice de péché. De même, si le samedi soir, en voyant une étoile, on travaille, il faut offrir le sacrifice; s’il y en a deux, il faut expier le doute; s’il y en a trois, ce n’est plus une transgression.
רִבִּי יוֹסֶי בַּר בּוּן בָּעֵי אִין תֵּימַר שְׁנַיִם סָפֵק. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְהִתְרוּ בוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהִתְרוּ בוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה. מַה נַפְשֵׁךְ אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן וִיהֵא חַייָב עַל הָאַחֲרוֹנים. אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה וִיהֵא חַייָב עַל הָרִאשׁוֹנִים. רָאָה ב̇ כּוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. בְּשַׁחֲרִית וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. רָאָה שְׁנֵי כּוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְקָצַר כַּחֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. מַה נַפְשֵׁךְ אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן וְיִצְטָרֵף שֶׁל שַׁחֲרִית עִם שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וִיהֵא חַייָב עַל הָאַחֲרוֹנִים. אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה וְיִצְטָרֵף שֶׁל שַׁחֲרִית עִם שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת וִיהֵא חַייָב עַל הָרִאשׁוֹנִים.
Traduction
R. Yossé bar-Aboun examine la question (du cas douteux): En admettant, dit-il, qu’à la vue de deux étoiles il y ait doute, il arrivera ceci: si l’on en voit deux le vendredi soir, et qu’après avoir été averti (en raison du doute) on se permette de travailler, ainsi que le samedi soir, il se présentera un dilemme inévitable: ou au premier cas il fait encore jour, et il faut aussi l’admettre pour le samedi soir, auquel cas on aurait commis un péché; ou le samedi soir il fait déjà nuit, et il faut aussi l’admettre pour la première hypothèse, auquel cas on aurait péché. De même, si l’on voit deux étoiles le vendredi soir, et que l’on coupe la moitié d’une figue (10)Pour qu'il y ait transgression du repos sabbatique, il faut avoir fait un travail entier, ou deux moitiés le même jour., puis que le matin l’on coupe l’autre moitié, et qu’enfin à la vue de deux étoiles, le samedi soir, on coupe encore une autre moitié, il faut raisonner ainsi: si au premier cas il fait jour, il faut aussi l’admettre pour le dernier cas, joindre cette moitié de travail du matin à celle du samedi soir, et il en résulterait qu’une transgression entière a été commise en dernier lieu. Si au second cas il fait nuit, il en sera de même au premier cas, et si l’on joint la part du travail du matin à celle du vendredi soir, il y aurait eu transgression au premier cas.
Pnei Moshe non traduit
אין תימר שנים ספק. א''כ ממתה איכא למיבעי בראה ב' כוכבים בע''ש והתרו בו מספק אל תעשה מלאכה שמא לילה הוא ועשה מלאכה ושוב ראה ב' כוכבים במ''ש והתרו בו מספק שמא יום הוא ועשה מלאכה מהו אם כהתראת ספק הואי או לא:
מה נפשך. כלומר דהש''ס פשיט ליה דלאו כהתראת ספק מחשבינן לה דאם הראשונים יום הן וכו' וממ''נ חייב הוא או על המלאכה שעשה בע''ש או על שעשה במ''ש וכגון שעשה מלאכה כל בין השמשות בשתיהן:
ראה שני כוכבים בע''ש. זו בעיא אחריתא ובדרך את''ל מתפרשא דאת''ל בהאי קדמיתא מתחייב ממ''נ מכיון דבכל חדא וחדא שיעור מלאכה הוא דעביד ואם זה יום וכו' מיהו לענין צירוף קמבעיא לן אם בבין השמשו' של ע''ש קצר כחצי גרוגרת וחזר וקצר באותו העלם בשחרית בשבת כחצי גרוגרת וחזר וקצר כחצי גרוגרת באותו העלם במ''ש מהו מי אמרינן מכיון דבכל בין השמשות לא עשה אלא כחצי שיעור לא מצרפינן חצי גרוגרת של שחרית בהדי כל חדא מינייהו דזיל הכא ליכא שיעורא וזיל הכא ליכא שיעורא דכי מצרפת לה בהדי חצי גרוגרת של ע''ש אמרינן שמא יום הוא ואי מצרפת לה בהדי של מ''ש אמרינן שמא לילה הוא או דילמא דהואיל ומ''מ איכא שיעור חיובא הכא בצירוף דממ''נ או בהאי מצטרף או בהאי מצטרף מיחייב הוא:
מה נפשך וכו'. כלומר דהדר פשיט ליה דאוף הכא מיחייב ממ''נ דאם זה יום וכו' וא''כ לעולם איכא צירופא לחיובא וכגון דעשה בשתיהן בתחילת בין השמשות או בסופו דהכא לא שייך לומר שעשה כל בין השמשות:
הֲדָא דְתֵימַר בְּאִילֵּין דְּלֵית אוֹרְחַתְהוֹן מִתְחַמְיָא בִימָמָא. בְּרַם בְּאִילֵּין דְּאוֹרְחָהוֹן מִתְחַמְיָא בִימָמָא לָא מְשַׁעֲרִין בְּהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן וּבִלְחוּד דְּיִתְחַמּוּן תְּלָתָא כוֹכָבִין בַּר מִן הַדָּא כוֹכָבָתָא.
Traduction
Ce qu’on a dit de la vue des étoiles s’applique à celles qu’on n’a pas l’habitude de voir le jour; tandis que de celles qu’on à l’habitude de voir le jour, on ne tient pas compte. Aussi R. Yossé bar-R. Aboun dit: Il s’agit seulement de voir trois étoiles en dehors de cette? (11)Ces étoiles doivent être disposées en? Selon le commentaire de Fraenkel, ce sont 3 étoiles comme une. V. Notes supplément..
Pnei Moshe non traduit
הדא דתימר. והא דמשערינן בהכוכבים כדאמר לעיל דוקא באילין כוכבים שאין דרכן להתראות ביום אבל באלו שדרכן להיות נראין ביום לא משערין בהון כלל:
ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין וכו'. כלומר דר' יוסי בר בון בא להוסיף ולפרש דלא תימא דג' כוכבים דמחשבינן לילה בהדי כוכב הראשון הוא דהא ליתא שהרי כוכב א' ודאי יום הוא ואנן לא משערינן באלו הכוכבים שדרכן להיות נראין ביום והלכך קאמר דבלבד שיהו נראין ג' כוכבי' חוץ מן הדא כוכבתא קדמייתא שאינו מן החשבון של הג' כוכבים דמחשבינן להו לילה:
רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמָאָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֶן פָּזִי כּוֹכָב אֶחָד וַדַּאי יוֹם. שְׁנַיִם לַיְלָה. וְלֵית לֵיהּ סָפֵק. אִית לֵיהּ סָפֵק בֵּין כּוֹכָב לְכוֹכָב.
Traduction
R. Jacob Dromna (12)Du Darôm (sud)., au nom de R. Juda ben-Pazi, dit: Une seule étoile indique un jour certain; à deux, c’est la nuit. -N’y a-t-il pas de doute (crépuscule) pour lui? -Non, il n’y a d’hésitation possible qu’entre les étoiles (visibles le jour) et les autres.
Pnei Moshe non traduit
ולית ליה ספק. בתמיה והא אנן תנן ספק חשיכה ספק אינו חשיכה אלמא דלכ''ע איכא בין השמשות שהוא ספק ומ''ט לא קחשיב ליה:
ומשני אית ליה ספק. ובהא הוא דפליג אתנא דבריית' דלעיל דקחשיב שנים לספק ואלו לדידיה לא מיחשב ספק אלא בין כוכב ראשון לבין כוכב שני:
Berakhoth
Daf 2b
תַּנִּי כָּל זְמָן שֶׁפְּנֵי מִזְרַח מַאֲדִימוֹת זֶהוּ יוֹם. 2b הִכְסִיפוּ זֶהוּ בֵין הַשְּׁמָשוֹת. הִשְׁחִירוּ נַעֲשֶׂה הָעֶלְיוֹן שָׁוֶה לַתַּחְתּוֹן זֶהוּ לַיְלָה.
Traduction
On a enseigné (à ce propos) (13)Comp. B Shabat fol 34b, Avoda Zara f. 41b, et même traité, ch. 3, 1: aussi longtemps qu’à l’orient le ciel est rouge, il fait jour; s’il s’assombrit, c’est l’entre deux (crépuscule) (14)L'esprit de minutie règne sans cesse dans ces discussions, au point de s'occuper du passage du jour à la nuit, appelé: entre les deux soleils.; s’il fait obscur, au point que l’atmosphère supérieure ressemble à l’inférieure, c’est la nuit.
Pnei Moshe non traduit
כל זמן שפני מזרח מאדימות. כשהחמה שוקעת במערב זהרורי חמה מאדימין את המזרח:
הכסיפו. השחירו אבל לא לגמרי שעדיין גובהה של כיפת הרקיע לא הושחרה זהו בין השמשות:
השחירו. שניהם שנעשה העליון של הכיפה שוה לתחתון של הכיפה הסמוכה להארץ זהו לילה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source